הגעתי לרגע הזה.
כשהתחלתי לא ידעתי מה זה יעשה לי ולאן זה יקח אותי. היום אני יכולה לומר שזו היתה ללא ספק חוויה מטלטלת וסוג של טיפול בפוסט טראומה.
זה עשה לי טוב לספר על תומר. אני אוהבת לדבר עליו. החברים שלי יודעים שאני מזכירה אותו לא מעט ואוהבת ששואלים אותי עליו. לא צריך לפחד לשאול ולבקש לדעת יותר על משהו קרוב שנפטר. בעיקר על ילד. אני חושבת שלהורים יש צורך תמידי לספר, שיכירו אותו.
אני חושבת שאכן הצלחתי להעביר את התומר שלי אליכם. מקווה שאהבתם אותו דרך הסיפורים שלי עליו.
לסיום הבלוג, אני רוצה להעלות שני טקסטים שתומר כתב לפני מותו. מצאנו את הפנקס הזה בפינת הטלויזיה לאחר השבעה, כאילו השאיר לנו את הטקסט שנמצא אותו. חלק מהם כבר הופיעו בסרט שהעליתי באחד בפוסטים האחרונים. אני אעלה אותם בכתב שלו , ואחריהם שיר .
ואני מסיימת בשיר שאושר הקליט לזכרו של תומר.
השיר נקרא "Skin & bouns" והוא של להקת ה״Foo Fighters" . תומר היה זה שהכיר לאושר את הלהקה הזאת והשמיע לו אותה. אושר הקליט את השיר בקולו והכין את מצגת התמונות.
אנחנו לא נתראה מחר.
אני אסיים את הבלוג.
הבלוג שנכתב במקום אזכרה. אני מקווה שבשנה הבאה האזכרה תתקיים ונוכל להפגש פנים אל פנים. ללא קורונה.
תודה שקראתם אותי.
איה. אמא.
;){kind=link}