את הטקסט הזה כתב תומר בספר סקיצות שהיה לו ליומן לקראת מותו.
תומר כתב על ירדן.
עושה לנו טוב לדעת שלתומר היתה אהבה גדולה וטובה לפני שמת.
עד ירדן היו לתומר כל מיני חברות, היו את אלה שביקרו ללילה או שניים ולפעמים חלפו על פנינו ביציאה מהבית, והיו חברות לתקופה קצרה, עם חלקן שמר על קשר גם אחרי שנפרדו.
היתה את האחת שלימדה אותו מהי פרידה כואבת והוסיפה לזה גם בגידה של חבר, בעיקר נתנה לו הרבה חומר לכתוב עליו שירים.
והיתה את ירדן.
הם הספיקו להיות יחד רק שלושה חודשים, אבל אצל תומר ירדן היתה האחת. ככה הוא אמר.
הם הכירו באנדמן כשתומר היה ברמן. ירדן ילדה יפה, חייכנית, וחתיכה ולקח לו קצת זמן אבל הוא כבש אותה עם החיוך השובב שלו והעיניים המחייכות.
בתקופה הזאת לתומר היה שיער ארוך קצת והיה הולך עם סרט על הראש, היה לו ״ספטום״ באף (שזה עגיל בחלק שמפריד בין הנחיריים. תרגום לזקנים) ועגיל גיטרה באוזן ולא מעט קעקועים. ירדן היתה ילדה טובה מבית טוב וקצת שמרני והיא לא הסכימה להכיר לו את ההורים שלה. היא קצת פחדה מהתגובה שלהם. ואז תומר, כמו תומר, השיג ממנה את מספר הטלפון של אבא שלה, התקשר אליו והציג את עצמו. אני לא יודעת מה בדיוק היה שם בשיחה אבל תומר הוזמן אליהם הביתה.
לפני הפעם הראשונה שהלך אליה, תומר סחב אותי לדודי, הספר. הוא רצה לקבל אישור על התספורת. לוודא שהיא תעבור את מבחן ההורים.
איך אהבתי את התספורת שלו- את המבחן שלי היא עברה.
את הספטום הוא הפך כלפי פנים ואף אחד לא ראה שהוא שם. קיבל אישור על הבגדים ויצא לירדן. תומר לא סיפר לה שהוא הסתפר, והתלבש יפה במיוחד לאירוע וירדן היתה בלחץ מאיך הילד ה״ביטניק״ הזה (מילה שלי, לא שלה) יצליח להתחלק בגרון של ההורים.
ההפתעה היתה גדולה. תומר בא חתיך ומיושב. ולא רק שעבר בהצלחה את המבחן, עבר בהצטיינות! ומאז, תמיד כשהיה מגיע לירדן הביתה קודם היה יושב אבא שלה בסלון, מדברים קצת ורק אז נכנס לחדר של ירדן. פעם אפילו ביקש שאקפיץ אותו לירדן, אבל לירדן יש מבחן חשוב מחר - ידעתי. אז תומר אמר שהוא הולך לשבת עם אבא שלה ולא איתה.
כבר אמרתי שתומר הסתדר עם כולם, גדולים כקטנים, הורים ואחים.
כשהתחלתי עם הבלוג, ירדן שיתפה אותי בטקסטים שהיא כתבה לתומר. אחרי שנפטר. קיבלתי רשות לשתף את הטקסט הבא: ״אני אוהב אותך״
;){kind=link}